זמינים 24 שעות
במקרי חירום

מלוחם לחשוד: חקירת מצ"ח בגין שימוש בכוח במהלך מעצר מבצעי

הסיטואציה מוכרת לכל לוחם: אמצע הלילה, פעילות בכפר עוין או הפרות סדר אלימות. האדרנלין בשמיים, החשש לחיי הצוות מוחשי, והצורך להשתלט על המבוקש שמתנגד למעצר הוא מיידי ואגרסיבי. באותן שניות, אתם פועלים על אוטומט, מתוך אינסטינקט של לוחמים. אבל אז, כמה ימים או שבועות לאחר מכן, מגיעה הנחיתה הקשה. במקום טפיחה על השכם מהמג"ד, אתם מקבלים זימון לחקירה. הפער בין תחושת הצדק שלכם לבין המשקפיים הפליליים של המערכת, הוא המקום שבו אתם צריכים עורך דין שילווה אתכם בחקירה.

 

מבחן "הכוח הסביר": מתי נחישות הופכת לעבירה?

הצבא שואף לסגור את כל האירועים מתחת לרדאר במסגרת תחקיר מפקדים ולעיתים ענישה בדין משמעתי החוק מכיר בכך שמעצר, מעצם טיבו, הוא אקט כוחני. ללוחם מותר להפעיל כוח פיזי כדי להתגבר על התנגדות, למנוע בריחה או להגן על עצמו. המפתח המשפטי הוא המילה "סבירות". הכשל הנפוץ ביותר בחקירות אלו הוא חוסר היכולת של הלוחם להסביר מדוע הכוח שהפעיל היה הכרחי באותו רגע נתון.

כלל הברזל הוא "קו האזיקים":

  1. לפני האיזוק: כל עוד המבוקש משתולל, לא אזוק ומהווה סיכון, הפעלת כוח לרוב נחשבת שימוש בכוח סביר לצורך ביצוע המשימה.
  2. אחרי האיזוק: ברגע שהעצור אזוק, מנוטרל ושוכב ברכב או על הרצפה כל מכה, בעיטה או סטירה תוגדר כמעט אוטומטית כתקיפה בנסיבות מחמירות או כהתעללות.

המסמך הראשון שייבדק מול הגרסה שלכם בחקירה הוא "דוח הפעולה" או "דוח המעצר" שמילאתם בשטח או מיד בחזרה לבסיס. אם כתבתם בדוח "העצור לא התנגד", אך בחקירה אתם טוענים "הוא השתולל ולכן הפעלתי כוח", אתם מכינים את עצמכם לכישלון בחקירה. מצד שני, אם כתבתם "שימוש בכוח סביר" אך לעצור יש שברים בצלעות ופנס בעין, תצטרכו לספק הסבר משכנע מאוד לפער בין הדיווח לתוצאה.

 

מקרים של חשד לשיבוש ראיות

המוקש הרפואי: "תגיד לרופא שנפלת"

רגע לפני שהעצור נכנס למתקן הכליאה, אתם נדרשים להביא אותו לבדיקת רופא צבאי ("טופס קבלה למעצר"). לוחמים רבים, שיודעים שהפעילו כוח חריג, נלחצים ומנסים "לסגור את הפינה" בשלב הזה. הם לוחשים לעצור: "אם תשאל ממה הסימנים, תגיד שנפלת, אחרת נסגור חשבון". במקרים אחרים, כשהרופא לא דובר ערבית, הלוחם משמש כמתורגמן ומשקר לרופא לגבי תלונות העצור.

דעו זאת: הרופאים הצבאיים מונחים לזהות בדיוק את הדינמיקה הזו. חבלה של "נפילה" נראית שונה מחבלה של קת בראש. ברגע שהרופא מסמן חשד לאלימות, או שהעצור מספר לחוקר מאוחר יותר שאיימתם עליו לשקר, האישום נגדכם מחמיר פי עשרה (ע"ע פרשת שדה תימן). לא תואשמו רק באלימות, אלא גם בשיבוש הליכי חקירה ובהדחת עד. אלו עבירות שמוכיחות לבית הדין שידעתם שפעלתם שלא כשורה וניסיתם לטייח.

מצלמות הגוף והתיעוד בשטח: העין שלא ממצמצת

בעידן הנוכחי, אין יותר מצב של "מילה מול מילה". הזירה המבצעית רוויה במצלמות: מצלמות גוף של הלוחמים, מצלמות רכב, מצלמות אבטחה של הכפר, וסמארטפונים של הנוכחים במקום. לפעמים "ברוב חוכמתם", החיילים הם אלו שמצלמים את עצמם.

חוקרי מצ"ח יצפו בסרטונים אלו שוב ושוב לפני שיזמנו אתכם. המלכודת: נחקרים רבים, מתוך לחץ, מנסים להכחיש אירוע שמופיע בבירור בסרטון ("לא נתתי לו בעיטה"). הכחשה כזו מול ראיה מצולמת היא הרסנית.

האויב שבכיס: מלכודת הוואטסאפ הקבוצתי

מלבד מצלמות הגוף, הראיה המפלילה ביותר נמצאת לרוב בתוך הכיס שלכם. דקות אחרי האירוע, כשהאדרנלין עוד זורם, לוחמים רבים עושים טעות פטאלית: הם שולחים הודעה לחברה, להורים או לקבוצת הוואטסאפ של הצוות. משפטים כמו "פירקתי אותו", "הראיתי לו מי הבוס" או "הוא לא ילך שבוע", נכתבים כהתרברבות ("וואסח"), אך בבית הדין הם משמשים כהודאה מלאה במניע של נקמה ואלימות.

דעו זאת: הפעולה הראשונה של חוקרי מצ"ח היא החרמת הטלפונים הניידים. הם יפרקו את המכשיר ויגיעו לכל הודעה. המחשבה "אני אמחוק את זה וזהו" היא הרסנית. מחיקת הודעות או יציאה מקבוצות וואטסאפ לפני חקירה תגרור מיידית אישום נוסף וחמור של שיבוש הליכי משפט.

 

הסיכון לעתיד: רישום פלילי ללוחמים

הטעות הגדולה ביותר היא לחשוב "הצבא ידאג לי". המשטרה הצבאית החוקרת היא גוף עצמאי, והתביעה הצבאית פועלת לפי קריטריונים משפטיים נוקשים. הרשעה בעבירת אלימות חמורה גוררת רישום פלילי בצבא שילווה אתכם לאזרחות. המשמעות: דלתות סגורות בשב"כ, במוסד, במשטרה, באבטחה ממלכתית ובמשרות ממשלתיות רבות.

יתרה מכך, חשוב לדעת שהעובדה שכבר השתחררתם, אינה אומרת בהכרח שאתם בטוחים מהעמדה לדין. גם שנה אחרי השחרור, עוד ניתן להעמיד חייל לדין בגין מעשים שנעשו בזמן השירות.

אל תתנו לאירוע מבצעי אחד, מורכב ככל שיהיה, להכתים את כל השירות שלכם ולהרוס את העתיד האזרחי. אם זומנתם לחקירה על שימוש בכוח, או שקרוב שלכם נעצר בגלל אירוע כזה, אל תנסו "להסביר" לחוקר את המצב לבד. קבלו ייעוץ משפטי מעורך דין שמבין את השטח ואת החוק, ויודע לתרגם את המציאות המבצעית לשפה המשפטית שתגן עליכם.

המידע שלנו שווה זהב — שלחו עכשיו לחבר ותוכלו להציל אותו!
מייל

שאלות ותשובות

שימוש בנשק כ"נשק קר" (מכה עם הקת/מחסנית) הוא בעייתי מאוד. בתי הדין רואים בכך שימוש בכוח קטלני פוטנציאלי או "תקיפה בנסיבות מחמירות". ההצדקה לשימוש כזה חייבת להיות סכנת חיים מיידית וממשית, ולא סתם התנגדות למעצר שניתן לפתור בכוח פיזי מתון יותר.

לצערנו, כנראה שכן. החוק (וגם הוראות הפתיחה באש/שימוש בכוח) קובע שאסור להפעיל אלימות פיזית כתגובה לאלימות מילולית, קשה ככל שתהיה. פרובוקציה מילולית אינה מצדיקה תקיפה, אם כי היא יכולה לשמש כטיעון להקלה בעונש בגלל "סערת רגשות".

זה יראה חשוד מאוד. אם המצלמה שלכם הייתה כבויה בדיוק ברגע האלימות, או ש"נמחק" הקובץ הרלוונטי, החוקרים יחשדו בשיבוש הליכי חקירה. זה מעביר את נטל ההוכחה אליכם – תצטרכו לעבוד קשה כדי לשכנע שהייתה תקלה טכנית אמיתית ולא ניסיון הסתרה.

זה גבולי. איזוק הדוק מדי כשלעצמו יכול להיחשב כרשלנות או חריגה מנהלים, אך אם יימצא שעשיתם זאת בכוונה כדי להכאיב לו (למשל, איזוקון פלסטיק מהודק עד העצם לזמן ממושך), זה עלול להפוך לאישום בהתעללות.

תמונה של עורך דין אופיר ברמלי
עורך דין אופיר ברמלי

עו"ד אופיר ברמלי שירת במשך שנים רבות כקצין חקירות במצ"ח, מפקד צוותים, ראש בסיס חקירות ומפקד בסיס מצ"ח יואב.

הוא ניהל מאות תיקי חקירה מורכבים – שימוש וסחר בסמים, גניבת נשק, הונאה, עבירות רכוש, שוחד ועבירות צווארון לבן.

בוגר קורסים מתקדמים בתחום החקירות: חקירת עבירות מחשב, האזנות סתר, הלבנת הון ועבירות הונאה.

בוגר תואר ראשון LL.B במשפטים (בהצטיינות) ותואר שני MBA במנהל עסקים. חבר בוועדת צבא וביטחון של לשכת עורכי הדין בישראל.

 

גילוי נאות

מאמץ מקצועי וניסיון:
אנחנו משקיעים מאמץ רב בכתיבת תכנים מקצועיים, עדכניים ומדויקים שמבוססים על ניסיון המשפטי שלנו

אופי המידע והגבלת אחריות:
עם זאת, חשוב להבהיר: המידע המופיע במאמרים באתר נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית, תחליף לליווי משפטי אישי ומותאם, או המלצה לנקיטת פעולה משפטית כלשהי.

שינויים בדין:
דינים, תקנות ופסיקה משתנים מעת לעת, ויישומם תלוי בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.

המלצה לפנייה מקצועית:
מומלץ לפנות לעורך דין מוסמך ולקיים שיחה אישית לפני קבלת החלטות משפטיות או נקיטת צעדים משפטיים כלשהם.

אחריות המשתמש:
כל הסתמכות על המידע המופיע באתר זה נעשית על אחריות המשתמש בלבד, ולא תקום כל טענה, תביעה או דרישה כלפי מפעילי האתר בגין שימוש במידע זה.

אולי יעניין אותך גם: