שיטות ותרגילי חקירה של מצ"ח

איך חוקרי מצ"ח מצליחים להוציא הודאות, גם כשאין ראיות? ואיך תזהו תרגיל חקירה לפני שיהיה מאוחר מדי?

לאורך השנים – וביתר שאת בשנים האחרונות – אנו עדים לעלייה מדאיגה במספר החקירות הפליליות בצה"ל שבהן מופעלים תרגילים פסיכולוגיים על חיילים, לעיתים מבלי שהם מבינים שהם כבר בעיצומה של חקירה פלילית לכל דבר.

כשחייל נקרא לחקירה במצ"ח, הוא נכנס לעולם אחר – עתיר מניפולציות רגשיות ותמרונים מתוחכמים. זה לא סרט פעולה – זו המציאות של כל חייל שנכנס לחדר החקירות.

עו״ד אופיר ברמלי, שותף מנהל במשרדנו ולשעבר קצין חקירות ומפקד בסיס במצ״ח חושף כאן בפניכם את השיטות הסודיות שמצ"ח לא רוצים שתדעו – על מנת לתת לכם כלים אמיתיים להתמודד בחקירות.

חקירת מצ"ח – לא שיחה תמימה, אלא משחק פסיכולוגי מסוכן

רבים מהחיילים שאנחנו מלווים אומרים לנו:
"לא היה לי מה להסתיר – אז פשוט דיברתי."
מה הבעיה? החוקרים יודעים לנצל את התמימות הזו (!!).

חקירת מצ"ח בנויה כמו מערכה מתוחכמת, שלב אחרי שלב, שמטרתה לשבור את החייל ולהוציא ממנו הודאה – גם כשאין נגדו ראיות חזקות.

דוגמה מהחיים: מה קרה לחייל שחתם על טופס בלי להבין

אחד מלקוחותינו, לוחם בחטיבת גבעתי, פנה אלינו לאחר שנחקר במצ"ח והודה ב"שימוש חד-פעמי בסמים". כשהעברנו את חומרי החקירה – גילינו לתדהמתנו שלא הייתה ולו בדיקה אחת שתומכת בגרסה הזו.

אז איך זה קרה? החוקר הציג בפניו מסמך מעורפל, הפעיל עליו לחץ לחתום "כדי לסיים עם זה מהר" – והוא, מתוך תמימות, חתם. אבל אותה חתימה הפכה להודאה – ועל בסיסה בלבד הוגש נגדו כתב אישום פלילי.

מדובר היה בלא פחות מהודאה בחקירה צבאית – שנגבתה ללא כל ראיה תומכת.

לא ויתרנו. בחנו לעומק את נסיבות החתימה, זיהינו כשלים מהותיים בשיטות החקירה, והראינו כי ההודאה נגבתה בתנאים פסולים ובלתי הוגנים.

התוצאה? התיק נסגר מחוסר ראיות – ואותו לוחם חזר לשרת בלי כתם פלילי.

איך תרגילי חקירה עובדים בפועל?

תרגיל "יש לנו הכל – רק תגיד את הגרסה שלך"

החוקרים מציגים ביטחון מופרז: "יש לנו צילומים", "יש הקלטה", "החברים שלך כבר סיפרו הכול" – גם כשאין ראיות בכלל.
המטרה: לשכנע את הנחקר שעדיף לו להודות עכשיו, לפני ש"יוכח כשקרן".
🔍 החוק מאפשר את התרגיל הזה – כל עוד לא מופעל איום ישיר או לחץ לא סביר.

תרגיל "החבר שלך הפליל אותך"

"מה אתה מיתמם? יוסי כבר אמר שאתה עשית את זה." גם אם יוסי לא אמר דבר – החוקר יגרום לנחקר להרגיש שבגדו בו.
המטרה: לערער את תחושת הביטחון של החייל ולגרום לו להישבר נפשית.
🔍 התרגיל מותר, אך במקרים מסוימים – הודאות שהושגו כך נפסלו בבית הדין בגלל נסיבות הלחץ.

תרגיל המעבר בין החוקרים

החקירה מתחילה עם חוקר "מבין" ואמפתי, ואז מוחלף לפתע באחד תקיף, לעיתים מאיים.
המטרה: לגרום לחייל לחפש נחמה אצל ה"חוקר הטוב" ולשתף אותו בפרטים מתוך לחץ.
🔍 מבחינה משפטית – מותר, אך אם נוספות לכך צעקות, השפלות או איום מרומז, אפשר לטעון שהתרגיל חצה קו אדום.

טעויות נפוצות של חיילים בחקירה – אל תעשו את זה

גם החיילים הכי ערכיים, עושים טעויות מהותיות ברגעי לחץ. הנה כמה מהשכיחות שבהן – שכל אחת מהן עלולה להוביל להפללה מיותרת בחקירות מצ"ח:

1. לחשוב ש"אם אין לי מה להסתיר – אני לא צריך עורך דין".
   

   זו טעות נפוצה – חקירה אינה שיחה חברית, אלא זירה משפטית שבה כל מילה נספרת.

2. לדבר יותר מדי בניסיון "להוכיח חפות".
   

   דווקא עודף שיתוף פעולה עלול לשמש נגדכם, כשהדברים נחתכים, נערכים ומוצגים באופן מגמתי.

3. לחתום על טפסים בלי להבין את משמעותם.
   

   גם אם החוקר אומר ש"זה רק טכני" – החתימה יכולה להיחשב כהודאה.

4. להסכים לעימות בלי הכנה מוקדמת.
   

   עימות הוא מהלך רגיש, שבו החייל נחשף לגרסה של עד אחר – בלי להבין את המשמעויות.

5. לשאול את החוקרים שאלות שמעידות על לחץ או בלבול.
   

   לדוגמה: "מה יקרה לי עכשיו?", "זה אומר שאני אשם?" – שאלות כאלה נותנות לחוקרים אינדיקציה על נקודות חולשה.

זו בדיוק הסיבה שייעוץ לפני חקירה הוא לא מותרות – אלא חובה.

טיפ זהב – איך תזהו תרגיל חקירה ברגע האמת

אם החוקר מדבר בביטחון מופרז על ראיות, מקליט אתכם ללא סיבה, מזרז אתכם לחתום או משנה טון בהתנהלות – עצרו. נשמו. בקשו לדבר עם עורך דין.
זכרו: ברגע שנכנסתם לחקירה – זה כבר לא "בירור". זו ״מלחמה״ משפטית.

שאלות נפוצות – עו"ד ברמלי עונים לכם בגובה העיניים

מה זה בכלל תרגיל חקירה ולמה מותר לחוקרים לשקר?

תרגיל חקירה הוא מניפולציה פסיכולוגית שמטרתה לגרום לחשוד להודות. לפי הפסיקה, חוקרים רשאים "למתוח את הגבול" – כל עוד לא מופעל איום פיזי או לחץ בלתי סביר.
משמעות: החוקרים יכולים לשקר, להטעות ולהציג תמונה מעוותת. זו בדיוק הסיבה שאתם חייבים עו"ד שמכיר את כל הטריקים.

איך אפשר לדעת אם החוקרים משקרים לי?

לפעמים – אי אפשר. ולכן, חשוב לדרוש לראות ראיות בעיניים ולא להסתפק באמירות כלליות.
לדוגמה: אם אומרים שיש הקלטה – בקשו לשמוע אותה. אם טוענים שיש עדות – שאלו מי אמר ומה בדיוק.

האם מותר לי לשתוק בחקירה?

בוודאי. הזכות לשתיקה קיימת גם בצבא. אבל חשוב להבין מתי לשתוק ומתי כן לדבר – זה מה שעורך דין צבאי מקצועי ידע להכין איתכם מראש.

מה חשוב לדעת לפני שנכנסים לחקירה במצ"ח?

הכי חשוב להבין דבר אחד: מהרגע שנכנסתם – אתם לא בשיחה, אלא בזירה משפטית. כל מילה, כל הבעה, כל שתיקה – עשויים להפוך לחלק מהתיק.

לכן חשוב להגיע מוכנים: להבין מהן הזכויות שלכם כחיילים בחקירה, לדעת מתי נכון לשתוק, מתי לבקש לראות עורך דין ואיך לזהות תרגיל חקירה כבר בשלב מוקדם

אפשר לחזור מהודאה שכבר ניתנה בחקירה?

זה קשה – אבל אפשרי. אנחנו נבחן את תנאי החקירה, נאתר כשלים ונדרוש לפסול את ההודאה.
זה דורש ניסיון וידע – אבל כבר עשינו דברים מעולם והצלחנו ״להפיל״ לא מעט תיקי מצ״ח בעקבות הודאות של חיילים שחולצו מהם בניגוד לדין.

למה לא מספיק להתייעץ עם עורך דין רק לפני החקירה?

כי החקירה מתפתחת. החוקרים משנים גישה, מעלים פתאום "עדות חדשה", מכניסים תרגיל באמצע – ואתם חייבים הכנה מלאה ואנליזה אסטרטגית תוך כדי. ליווי רציף הוא ההבדל בין תיק סגור לתיק פלילי.

אל תעמדו לבד מול תרגילי מצ"ח – אנחנו נילחם בשבילכם

עשרות חיילים שכבר ייצגנו יכולים להעיד – את התיקים שמצ"ח יודעים לבנות, אנחנו יודעים לפרק.
אנחנו מכירים כל תרגיל, כל טקטיקה, כל אמירה שנאמרת "על הדרך" – ושיכולה להרוס לכם את העתיד.

כשהחוקרים נכנסים עם תרגילים – אנחנו נכנסים עם ניסיון. כשהם מפעילים לחץ – אנחנו בונים הגנה.

אל תיכנסו לבד לחקירה – תנו לנו להיכנס איתכם, ולשמור על מה שהכי חשוב: השם שלכם. השירות שלכם. והעתיד שלכם.