הדין הפלילי-הצבאי מלא במונחים, ראשי תיבות והליכים שאינם מוכרים למי שאינו בקיא בו – וגם חייל, הורה או נפגע עבירה עלולים למצוא עצמם אובדים מול שפה זרה. ריכזנו כאן את מונחי המפתח בפלילי הצבאי בהסבר קצר וברור. רוב המונחים מעוגנים בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 – החוק המרכזי המסדיר את מערכת המשפט הצבאית בישראל.
הדין הפלילי-צבאי הוא תחום משפטי ייחודי, המשלב בין עקרונות המשפט הפלילי לבין הצרכים, הכללים והמאפיינים המיוחדים של השירות הצבאי. חיילים, אנשי קבע ומשרתי מילואים עשויים להיחקר ולהישפט לא רק בגין עבירות פליליות מוכרות, כגון עבירות סמים, אלימות, רכוש, נשק או מין, אלא גם בגין עבירות צבאיות ייחודיות, ובהן היעדר מן השירות שלא ברשות (עריקות / השתמטות), התרשלות והתנהגות שאינה הולמת.
עבור חייל הנחקר במצ"ח, בן משפחה המנסה להבין את מצבו או נפגע עבירה המבקש להתמצא בהליך, המערכת הצבאית עלולה להיראות מורכבת ומלאה במונחים לא מוכרים. ההבדל בין חקירה באזהרה למסירת עדות, בין נפקדות לעריקות, בין מחבוש למאסר ובין דין משמעתי למשפט בבית דין צבאי עשוי להיות בעל משמעות משפטית ומעשית רבה.
במילון זה ריכזנו את המונחים המרכזיים בתחום הפלילי-צבאי והסברנו אותם בשפה ברורה ונגישה. חשוב לזכור כי מדובר בהסברים כלליים בלבד, וכי המשמעות המשפטית של כל מונח והשלכותיו עשויות להשתנות בהתאם לנסיבות המקרה, לראיות, למעמדו של החייל ולשלב שבו מצוי ההליך.
גופים ומוסדות במערכת הצבאית
מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת)
היחידה במשטרה הצבאית האחראית על חקירת עבירות פליליות בצה"ל. מצ"ח חוקרת חשדות לביצוע עבירות פליליות ועבירות צבאיות חמורות על ידי חיילים, אנשי קבע ומשרתי מילואים, ובמקרים מסוימים גם על ידי גורמים נוספים הכפופים לשיפוט הצבאי.
בין היתר, מצ"ח חוקרת חשדות לשימוש, החזקה וסחר בסמים, עבירות בנשק, גניבה ומרמה, אלימות, עבירות מין, פגיעה בפרטיות, זיוף, הוצאת רכוש מרשות הצבא ועבירות נוספות הקשורות לשירות הצבאי.
חקירת מצ"ח היא חקירה פלילית לכל דבר. החוקר רשאי לגבות עדויות, לחקור חשודים באזהרה, לתפוס מכשירים וחפצים, לבצע חיפושים בהתאם לסמכותו ולאסוף ראיות דיגיטליות ואחרות. עם סיום החקירה מועבר התיק לבחינת התביעה הצבאית, אשר רשאית להחליט על הגשת כתב אישום, העמדה לדין משמעתי, העברת העניין לטיפול פיקודי או סגירת התיק.
משטרה צבאית (מ"צ)
הגוף האמון על אכיפת המשמעת והסדר בצה"ל, ובכלל זה מעצרים וטיפול בעריקים; זרוע החקירות שלה היא מצ"ח.
פצ"ר (הפרקליט הצבאי הראשי)
ראש מערך הפרקליטות הצבאית והסמכות המשפטית הבכירה בצבא בתחומי התביעה והייעוץ המשפטי.
התביעה הצבאית
חלק ממערך הפרקליטות הצבאית, זהו הגוף המגיש כתבי אישום ומנהל את התביעה נגד חיילים בבתי הדין הצבאיים, בשם המדינה והצבא.
בית דין צבאי
ערכאה שיפוטית הדנה בכתבי אישום ובהליכים פליליים וצבאיים נגד מי שכפופים לסמכות השיפוט הצבאית. בתי הדין הצבאיים דנים בחיילי חובה, אנשי קבע ומשרתי מילואים, ובנסיבות הקבועות בחוק גם באזרחים בעלי זיקה מתאימה לצבא. בתי הדין הצבאיים אינם חלק משרשרת הפיקוד הרגילה. בענייני שפיטה, השופטים כפופים לדין בלבד.
במסגרת ההליך רשאי בית הדין לדון בשאלות מעצר, חומרי חקירה, אשמה, ענישה וסעדים נוספים. בחלק מהתיקים הדיון מתקיים בפני שופט יחיד, ובתיקים אחרים בפני הרכב שופטים, בהתאם לסוג העבירה ולכללים הקבועים בחוק. יחידת בתי הדין הצבאיים מוגדרת כרשות השופטת בצה"ל, והיא דנה בעבירות פליליות וצבאיות המיוחסות לחיילים ולאזרחים בעלי זיקה לצבא.
בית הדין הצבאי לערעורים
ערכאת הערעור העליונה במערכת השיפוט הצבאית. הוא דן בערעורים על פסקי דין ועל החלטות מסוימות של בתי הדין הצבאיים בערכאה הראשונה, לרבות ערעורים על הכרעת דין, גזר דין והחלטות בענייני מעצר. במקרים המתאימים ניתן לערער הן על עצם ההרשעה והן על חומרת העונש. גם התביעה הצבאית רשאית להגיש ערעור. על פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים ניתן, במקרים חריגים ובשאלה משפטית בעלת חשיבות, לבקש רשות ערעור לבית המשפט העליון.
קב"ן (קצין בריאות הנפש)
גורם מקצועי בצבא המעריך את מצבו הנפשי של חייל; רלוונטי לשאלות כשירות ולהיבטים משפטיים בהליך.
מסלולי שיפוט והליך
דין משמעתי (דמ"ש)
הליך המתנהל בפני קצין שיפוט מוסמך ולא בפני בית דין צבאי. ההליך מיועד בעיקר לטיפול בעבירות משמעת ובעבירות צבאיות המצויות בסמכותו של קצין השיפוט. אף שמדובר בהליך פשוט ומהיר יותר ממשפט פלילי, הוא עשוי להוביל לעונשים משמעותיים, ובהם התראה, נזיפה, קנס, ריתוק ומחבוש. סוג העונש וחומרתו תלויים בדרגת קצין השיפוט, בסוג העבירה, בדרגת החייל ובמגבלות הקבועות בפקודות. בתום ההליך זכאי החייל לקבל את תוצאות השיפוט, להגיש ערר במקרים המתאימים, לבקש את עיכוב ביצוע העונש ולבקש את המתקתו.
קצין שיפוט
קצין שהוסמך לדון חיילים בדין משמעתי. סמכויותיו אינן זהות בכל מקרה והן תלויות, בין היתר, בדרגתו, בתפקידו, בסוג העבירה ובמעמדו של החייל הנשפט. נהוג להבחין בין קצין שיפוט זוטר לבין קצין שיפוט בכיר. ככל שדרגתו וסמכותו של קצין השיפוט גבוהות יותר, כך עשויות להיות רחבות יותר סמכויות הענישה הנתונות לו, בכפוף להוראות החוק והפקודות.
חקירה באזהרה
חקירה שבה נמסר לנחקר כי הוא חשוד בביצוע עבירה וכי דבריו עשויים לשמש כראיה נגדו. מרגע שאדם נחקר כחשוד, עומדות לו זכויות שונות, ובהן הזכות לדעת מהו החשד המיוחס לו, הזכות להיוועץ בעורך דין והזכות לשמור על שתיקה. החקירה עשויה לכלול שאלות על האירוע, עימות עם גרסאות של עדים, הצגת מסמכים, תכתובות, תמונות או ראיות דיגיטליות. תשובות הנמסרות במהלך החקירה עשויות להשפיע באופן משמעותי על המשך ההליך, ולכן יש חשיבות לקבלת ייעוץ משפטי לפני מסירת גרסה.
מסירת עדות
מצב שבו אדם מוסר מידע במסגרת חקירה מבלי שהוא מוגדר בתחילתה כחשוד. גם כאשר החקירה מתחילה כגביית עדות, מעמדו של הנחקר עשוי להשתנות אם במהלך החקירה מתעורר חשד כי היה מעורב בביצוע עבירה. במקרה שבו מעמדו של מוסר העדות משתנה לעד חשוד, על החוקרים להבהיר לו את החשד ולהזהיר אותו בהתאם לדין. עצם הזימון למסירת עדות אינו מבטיח שהנחקר יישאר במעמד של עד לאורך כל החקירה.
זכות ההיוועצות בעורך דין
זכותו של חשוד לקבל ייעוץ משפטי לפני חקירתו ובמהלכה. מטרת הייעוץ היא להסביר לחשוד את מצבו, את החשדות המיוחסים לו, את זכויותיו ואת המשמעות האפשרית של מסירת גרסה או שמירה על שתיקה. עורך הדין אינו נוכח בדרך כלל בתוך חדר החקירה, אך החשוד רשאי להתייעץ עמו בהתאם לכללים החלים. חייל רשאי לבחור להתייעץ עם עורך דין פרטי ואין ההתייעצות מעידה על אשמתו. למשפחתו של החייל מותר לשכור בעבורו שירותים של ייעוץ משפטי על ידי עורך דין פרטי המתמחה בדין הצבאי.
זכות השתיקה
זכותו של חשוד שלא להשיב לשאלות העלולות להפליל אותו. שמירה על שתיקה אינה עבירה ואינה שקולה להודאה, אך במקרים מסוימים עשויות להיות לה השלכות ראייתיות, במיוחד כאשר קיימות ראיות נוספות והחשוד נמנע מלמסור הסבר בזמן אמת. אין משמעות הדבר שתמיד נכון לדבר או שתמיד נכון לשתוק. ההחלטה תלויה בפרטי המקרה, בראיות הקיימות, בגרסת החשוד ובסיכון הכרוך במסירת מידע חלקי, שגוי או בלתי מדויק.
חומר חקירה
הראיות והמסמכים שנאספו במסגרת החקירה ושיש להם זיקה לאישומים או להגנת הנאשם. חומר החקירה עשוי לכלול הודעות נחקרים, סרטונים, תכתובות, דוחות פעולה, חוות דעת, תוצרי חיפוש, נתוני תקשורת וחומרים נוספים. לאחר הגשת כתב אישום עומדת לנאשם ולסנגורו זכות לעיין בחומר החקירה הרלוונטי.
כתב אישום
המסמך הפותח את ההליך הפלילי בבית הדין הצבאי. כתב האישום מפרט את העובדות שהתביעה מייחסת לנאשם ואת סעיפי העבירה שבהם היא מבקשת להרשיעו. לאחר הגשת כתב האישום הופך החשוד ל"נאשם". בשלב זה הוא רשאי להשיב לאישומים, לכפור בהם או להודות בהם, לעיין בחומר החקירה, להגיש בקשות משפטיות ולנהל את הגנתו באמצעות עורך דין.
הסדר טיעון
הסכמה בין התביעה הצבאית לבין הנאשם או סנגורו, שבמסגרתה עשוי הנאשם להודות בעובדות או בעבירות מוסכמות, ולעיתים מגיעים הצדדים גם להסכמה בנוגע לעונש או לטווח הענישה. הסדר טיעון עשוי לכלול תיקון של כתב האישום, מחיקה או שינוי של עבירות והצגת עמדה עונשית מוסכמת. ההסדר מובא בפני בית הדין הצבאי, אשר אינו צד להסכמה ואינו מחויב באופן אוטומטי לקבל את העונש שעליו הסכימו הצדדים.
הכרעת דין
החלטת בית הדין בשאלת אשמתו של הנאשם. לאחר שמיעת הראיות והטענות, או בעקבות הודאת הנאשם, בית הדין קובע אם לזכות את הנאשם או להרשיעו בכל אחת מהעבירות המיוחסות לו.
גזר דין
ההחלטה הקובעת את עונשו של נאשם שהורשע. לפני גזירת העונש רשאים הצדדים להציג טיעונים וראיות הנוגעים לחומרת המעשים, לנסיבות ביצוע העבירה, לעברו של הנאשם, לשירותו הצבאי, לקבלת האחריות, לנזק שנגרם ולנסיבותיו האישיות.
ערר
הליך המאפשר להשיג על החלטה במסגרת הדין המשמעתי. חייל שנשפט בפני קצין שיפוט רשאי, בכפוף לתנאים ולמועדים הקבועים בפקודות, להגיש ערר בפני הגורם המוסמך.
ערעור
הליך שיפוטי שבו מבקשים מבית הדין הצבאי לערעורים לבחון פסק דין או החלטה שניתנו בבית דין צבאי. ניתן לערער, בין היתר, על הרשעה, זיכוי, העונש שנגזר והחלטות מסוימות בענייני מעצר, חומר חקירה ופסלות שופט.
מעצר, כליאה ושחרור
מעצר לצורכי חקירה
החזקת חשוד במעצר לפני שהוגש נגדו כתב אישום, כאשר גורמי החקירה טוענים כי המעצר דרוש להמשך החקירה, למניעת שיבוש, למניעת סיכון או מטעם משפטי אחר.
המעצר אינו עונש ואינו מלמד כשלעצמו שהחשוד אשם. בית הדין בוחן בכל דיון אם קיימת הצדקה להמשך המעצר ואם ניתן להשיג את מטרותיו באמצעות תנאים מגבילים שפגיעתם בחירותו של החשוד פחותה. חשוד שנעצר בפקודת המשטרה הצבאית מובא לדיון בפני שופט צבאי בתוך 24 שעות מרגע מעצרו ובית הדין בוחן את חומר הראיות ומחליט על מעצר או שחרור בתנאים.
מעצר עד תום ההליכים
מעצר של נאשם לאחר שהוגש נגדו כתב אישום ועד לסיום משפטו. אין מדובר בהמשך אוטומטי של המעצר החקירתי: התביעה נדרשת להגיש בקשה מתאימה, ובית הדין בוחן את התשתית הראייתית, את עילות המעצר ואת האפשרות להורות על חלופת מעצר או על שחרור בתנאים. מאחר שהנאשם טרם הורשע, מעצר עד תום ההליכים נועד להבטיח את תקינות ההליך ולהתמודד עם סיכונים משפטיים מוגדרים, ולא להעניש את הנאשם מראש.
שחרור בערובה
שחרור חשוד או נאשם בכפוף לתנאים וערבויות שנועדו להבטיח את התייצבותו ואת שלום ההליך.
כלא צבאי
מתקן כליאה שבו מוחזקים חיילים עצורים הממתינים להמשך ההליך וחיילים שנגזרו עליהם עונשי מאסר או מחבוש. יש להבחין בין עצור, שטרם הורשע ומוחזק לצורכי ההליך, לבין אסיר או חבוש המרצה עונש שנגזר עליו. מתקן הכליאה הצבאי (הכלא הצבאי) הינו כלא 10 הממוקם בבית ליד (כפר יונה).
ועדה לעיון בעונש
ועדה צבאית המוסמכת לבחון, בתנאים הקבועים בחוק, אפשרות לשחרור מוקדם של מי שמרצה עונש מאסר שנגזר בבית דין צבאי. הוועדה בוחנת, בין היתר, את התנהגות האסיר בתקופת הכליאה, מסוכנותו, נסיבות העבירה, תקופת המאסר שנותרה ושיקולים הנוגעים לשיקומו. הפנייה לוועדה אינה מבטיחה שחרור מוקדם, וכל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו.
עבירות מרכזיות
נפקדות (העדר מן השירות שלא ברשות)
היעדרות של חייל משירותו, מיחידתו או מהמקום שבו הוא נדרש להימצא, ללא היתר או הצדקה מוכרת. העבירה אינה מחייבת להוכיח כי החייל התכוון לעזוב את הצבא לצמיתות. משך ההיעדרות הוא נתון חשוב, אך אינו הנתון היחיד. במסגרת הטיפול נשקלים גם נסיבות ההיעדרות, עבר קודם, ניסיונות להסדיר את המעמד, הסיבה להיעדרות, אופן סיומה והשאלה אם החייל התייצב מיוזמתו או נעצר.
עריקות
עבירה של היעדרות מן השירות המלווה בכוונה שלא לחזור לשירות. יסוד הכוונה הוא שמבחין בין עריקות לבין עבירת היעדר מן השירות שלא ברשות. עצם העובדה שחייל נעדר לתקופה ארוכה אינה מוכיחה בהכרח עריקות, אך משך ההיעדרות, התנהגותו של החייל, דבריו ונסיבות המקרה עשויים לשמש ראיות ביחס לכוונתו.
השתמטות משירות
כינוי נפוץ למצב שבו מועמד לשירות ביטחון אינו מתייצב להליכי הגיוס או לשירות במועד שבו נדרש לכך. בניגוד לנפקדות ולעריקות, המתייחסות בדרך כלל למי שכבר נמצא במסגרת השירות, השתמטות עשויה להתייחס למי שלא השלים את הליכי הגיוס או לא התייצב לתחילת השירות.
המונח "משתמט" הוא לעיתים הגדרה מנהלית או מעשית, והסיווג המשפטי המדויק תלוי בצווים שנשלחו, במועד תחילת חובת השירות, בהליכי הגיוס שבוצעו ובנסיבות אי-ההתייצבות.
סירוב פקודה (או אי-קיום פקודה)
הימנעות מכוונת או אי-ציות לפקודה שניתנה לחייל במסגרת השירות. לא כל מחלוקת עם מפקד ולא כל טעות בביצוע משימה מהוות בהכרח סירוב פקודה. במסגרת בחינת העבירה יש לבדוק מה הייתה הפקודה, מי נתן אותה, אם הייתה ברורה, אם נותן הפקודה היה מוסמך לתתה, אם החייל הבין אותה ומה הייתה הסיבה לאי-ביצועה. פקודה בלתי חוקית בעליל אינה פקודה שיש לציית לה.
מרי
עבירה חמורה של התקוממות או סירוב מאורגן לסמכות, במסגרת הצבא.
עבירות סמים בצבא
עבירות של שימוש, החזקה, סחר, תיווך, הספקה או החדרת סמים למסגרת הצבאית. המערכת הצבאית מתייחסת בחומרה לעבירות סמים גם כאשר השימוש הנטען בוצע מחוץ לבסיס ובזמן חופשה.
חקירות סמים עשויות להתבסס על הודאות, עדויות חיילים אחרים, תכתובות בטלפון, בדיקות שתן, חיפושים, מידע מודיעיני או ראיות דיגיטליות. לצד העונש, הרשעה עלולה להשפיע על הרישום הפלילי, הרישיון הצבאי או האזרחי, הסיווג הביטחוני והמשך השירות.
עבירות בנשק
קבוצה של עבירות הנוגעות להחזקה, הוצאה, שימוש, מסירה, סחר או טיפול בלתי תקין בנשק ובתחמושת. בשל הנגישות של חיילים לנשק והסיכון הטמון בו, המערכת הצבאית מתייחסת לעבירות אלה בחומרה. יש להבחין בין עבירה מכוונת, כגון הוצאת נשק מרשות הצבא או סחר בנשק, לבין מעשה שנבע מרשלנות, כגון הפקרת נשק, אובדן אמצעי לחימה או פליטת כדור. ההבחנה עשויה להשפיע באופן משמעותי על סעיף האישום ועל העונש.
עבירות מין והטרדה מינית בצבא
עבירות מין, הטרדה מינית, מעשים מגונים, פגיעה בפרטיות והפצת תיעוד אינטימי המתרחשים במסגרת השירות או בזיקה אליו. יחסי מרות ופיקוד, פערי דרגות, תלות מקצועית וסביבת השירות המשותפת עשויים להיות בעלי משמעות מיוחדת בתיקים אלה. נפגעי עבירה זכאים לקבל מידע, הגנה וליווי בהתאם לדין, ובמקרים מסוימים רשאים להביע עמדה ביחס להחלטות משמעותיות בהליך. הרחבה: הטרדה מינית בצבא ועבירות מין בצה"ל והפצת תמונות אינטימיות של חיילים וחיילות.
עבירות אלימות והתעללות
עבירות הכוללות תקיפה, גרימת חבלה, איומים, התעללות (משחקי פז״ם) או הפעלת כוח שלא כדין. כאשר המעשים נעשים בצוותא, תוך שימוש בנשק, כלפי פקוד, עצור או אדם המצוי תחת אחריות החייל, עשויות להתווסף נסיבות מחמירות. בתיקים מסוג זה נבחנים, בין היתר, מידת הכוח שהופעלה, הצורך המבצעי, הוראות הפתיחה באש או השימוש בכוח, תיעוד מצולם, עדויות המעורבים והנזק שנגרם.
עבירות ביטחון
עבירות הפוגעות בביטחון המדינה או הצבא; מטופלות בהתאם לחומרתן ולסמכות השיפוט.
עונשים ותוצאות ההליך
מאסר בפועל
עונש כליאה שמטיל בית הדין הצבאי על נאשם שהורשע. תקופת המאסר נקבעת בהתאם לחומרת העבירה, נסיבות ביצועה, הנזק שנגרם, עברו של הנאשם, שירותו הצבאי, מידת שיתוף הפעולה, קבלת האחריות ושיקולי ענישה נוספים. מאסר בפועל שונה ממחבוש: מאסר הוא עונש שמטיל בית דין, בעוד שמחבוש עשוי להיות מוטל גם במסגרת דין משמעתי על ידי קצין שיפוט.
מאסר על תנאי
עונש מאסר שאינו מופעל מיד, אלא תלוי ועומד במשך תקופה שקובע בית הדין. אם הנאשם יעבור בתקופת התנאי עבירה נוספת מן הסוג שנקבע בגזר הדין, רשאי בית הדין להפעיל את המאסר המותנה, לצד העונש שיוטל בגין העבירה החדשה. במקרים המתאימים רשאי בית הדין להאריך את תקופת התנאי במקום להפעיל את המאסר, בהתאם להוראות הדין ולנסיבות.
ריתוק
עונש המגביל את יציאתו של החייל מהמחנה או מהיחידה למשך תקופה שנקבעה. במהלך הריתוק החייל ממשיך בדרך כלל לבצע את תפקידיו, אך אינו רשאי לצאת מהבסיס אלא בהתאם להיתר. ריתוק אינו עונש מאסר או מחבוש, אך הוא מהווה הגבלה ממשית על חירותו של החייל ועל שגרת חייו.
מחבוש
עונש של שלילת חירות המוטל במסגרת הדין המשמעתי, ובמקרים מסוימים גם על ידי בית דין צבאי. חייל שנידון למחבוש נשלח למתקן כליאה למשך התקופה שנקבעה. יש להבחין בין מחבוש לבין מאסר: מחבוש הוא עונש צבאי-משמעתי במהותו, בעוד שמאסר הוא עונש פלילי המוטל על ידי בית דין.
קנס
תשלום כספי שהנאשם או הנידון מחויב לשלם למדינה כחלק מהעונש.
פיצוי לנפגע עבירה
תשלום כספי שבית הדין רשאי לפסוק לטובת האדם שנפגע מהעבירה. הפיצוי נועד לתת מענה מסוים לנזק שנגרם, אך אינו מחליף בהכרח תביעה אזרחית ואינו זהה לקנס המשולם למדינה.
הורדה בדרגה (או שלילת דרגה)
עונש צבאי הפוגע בדרגתו של החייל. לעונש זה עשויה להיות משמעות מקצועית, ערכית וכלכלית, במיוחד כאשר מדובר בקצין, בנגד או במשרת קבע. הורדה בדרגה עשויה להיגזר לצד מאסר, מאסר על תנאי, קנס או עונשים אחרים. היקף הסמכות להוריד בדרגה תלוי בערכאה הדנה ובדרגתו של הנאשם.
רישום פלילי
הרשעה בבית דין צבאי עשויה להירשם במרשם הפלילי שמנהלת משטרת ישראל, ולהשפיע גם לאחר סיום השירות על קבלה למשרות, קבלת רישיונות, מכרזים, סיווגים ותפקידים מסוימים.
חנינה, מחילה או הקלה בעונש
הליכים המאפשרים, לאחר הרשעה או גזירת עונש, לפנות לגורם המוסמך בבקשה לשנות את תוצאות ההליך, להקל בעונש או לצמצם השלכות מסוימות של ההרשעה. קיימים מסלולים שונים, ובהם בקשת חנינה, בקשה להקלה בעונש ובקשות הנוגעות לרישום הפלילי. כל מסלול כפוף לתנאים שונים, לסמכות שונה ולשיקולים כגון חלוף הזמן, התנהגות המבקש, נסיבות אישיות, שיקום, תרומה למדינה והשלכות ההרשעה.
מעמד וזכויות
חשוד
מי שנחקר בחשד לביצוע עבירה, בטרם הוגש נגדו כתב אישום.
נאשם
מי שהוגש נגדו כתב אישום לבית הדין הצבאי וההליך המשפטי בעניינו טרם הסתיים.
נפגע עבירה
אדם שנפגע במישרין מביצוע עבירה. במערכת הצבאית עומדות לנפגעי עבירה זכויות שונות, ובהן קבלת מידע על ההליך, הגנה מפני החשוד או הנאשם, מסירת הצהרת נפגע והבעת עמדה בנקודות מסוימות של ההליך. היקף הזכויות משתנה בהתאם לסוג העבירה ולשלב ההליך. בעבירות מין או אלימות חמורה עשויות לעמוד לנפגע זכויות וליווי נוספים, בהתאם לדין ולפקודות הצבא.
חייל
מי שמשרת בשירות חובה, קבע או מילואים וכפוף לחוק השיפוט הצבאי. במצבים מסוימים עשויה סמכות השיפוט הצבאית לחול גם לאחר סיום השירות ביחס לעבירה שבוצעה בזמן השירות, וכן על קטגוריות נוספות של אנשים בעלי זיקה לצבא, בהתאם להוראות החוק. עצם השחרור מצה"ל אינו מבטל בהכרח חקירה או הליך פלילי שהחלו ביחס לעבירה שבוצעה במהלך השירות.
שירות חובה / קבע / מילואים
מסלולי השירות בצה"ל: חובה (מכוח חוק), קבע (התקשרות מרצון) ומילואים.
מלש"ב (מועמד לשירות ביטחון שטרם גויס לצה"ל)
אדם המיועד לשירות צבאי וטרם גויס. מלש"ב אינו חייל בשירות פעיל, אך הוא כפוף לחובות שונות מכוח חוק שירות ביטחון, ובהן התייצבות לצו ראשון, בדיקות רפואיות, הליכי מיון וגיוס במועד שנקבע. אי-התייצבות להליכים או לגיוס עלולה להוביל לצעדים מנהליים ומשפטיים, בהתאם לשלב שבו נמצא המלש"ב ולצווים שהוצאו בעניינו.
פרופיל רפואי
דירוג שנקבע על ידי גורמי הרפואה בצה"ל ומשקף את כשירותו הרפואית או הנפשית של אדם לשירות ואת המגבלות החלות על שיבוצו. הפרופיל עשוי להשפיע על עצם הכשירות לשירות, על סוגי התפקידים, על תנאי השירות ועל האפשרות לשאת נשק או לשרת בתפקידים מסוימים. ניתן במקרים המתאימים להגיש מסמכים רפואיים, לבקש בדיקה חוזרת או לערער על החלטה רפואית בהתאם לנהלים.
חשיבות הייעוץ המשפטי בהליך הפלילי-צבאי
הליך פלילי בצבא עשוי להשפיע לא רק על המשך השירות, אלא גם על חירותו של החייל, דרגתו, תפקידו, רישיונותיו, סיווגו הביטחוני והרישום הפלילי שילווה אותו לאחר השחרור. לעיתים, דברים שנאמרים בשעות הראשונות של החקירה או החלטה שמתקבלת ללא הבנה מלאה של משמעותה עלולים להשפיע על התיק כולו.
לכן, במקרה של זימון לחקירת מצ"ח, מעצר, חיפוש, הגשת כתב אישום או העמדה לדין משמעתי, חשוב להבין מהו ההליך, אילו זכויות עומדות לחייל ומהן האפשרויות המשפטיות הקיימות. כל תיק נבחן בהתאם לראיות ולנסיבותיו, ואין להסיק ממונח משפטי אחד בלבד מה תהיה תוצאת ההליך.
מקורות
- חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 – נבו (החוק המרכזי; מקור ההגדרות של עריקות ונפקדות, סעיפים 92-94)
- בתי הדין הצבאיים והפרקליטות הצבאית – אתר צה"ל
- חוק השיפוט הצבאי – נוסח מלא – ויקיטקסט
