זמינים 24 שעות
במקרי חירום

חקירת מצ"ח בגין זובור והתעללות: מסורת שנגמרת בכלא

אופיר ולימור ברמלי
השאירו פרטים ואנחנו נדאג לכל השאר

טקסי חניכה המכונים "זובור" אינם נחשבים עוד להווי יחידתי אלא מוגדרים כעבירות פליליות חמורות של התעללות לפי סעיף 65 לחוק השיפוט הצבאי. המערכת הצבאית נוקטת במדיניות אכיפה מחמירה הרואה בכל פגיעה בגופו או בכבודו של חייל מעשה פלילי, גם אם הוא נעשה במסגרת מסורת יחידתית ארוכת שנים. הסכמת הקורבן לביצוע המעשים אינה מהווה הגנה משפטית ואינה מונעת העמדה לדין וענישה במאסר בפועל.

 

המעבר ממשחק לעבירה פלילית: סעיף 65 לחוק השיפוט הצבאי

בעבר, אירועי זובור נסגרו לרוב בתוך היחידה באמצעות דין משמעתי או ענישה פיקודית קלה. אולם בעשור האחרון חל שינוי קיצוני במדיניות התביעה הצבאית ובפסיקת בתי הדין. כיום, אירועים אלו מתוייגים מיד כחשד לעבירת התעללות. סעיף 65 לחוק השיפוט הצבאי אוסר על חייל להכות חייל אחר או להתעלל בו בכל דרך אחרת:

"65.   (א)  חייל שהיכה חייל הנמוך ממנו בדרגה או שהיכה אדם הנמצא במשמורת שהחייל מופקד עליה, או שהתעלל בהם אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים.

           (ב)  חייל שהתעלל בחייל אחר, דינו – מאסר שנתיים.

           (ג)   נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דין המתעלל – מאסר שבע שנים".

המונח "התעללות" זכה לפרשנות רחבה מאוד בפסיקה. הוא אינו כולל רק אלימות פיזית קשה, אלא כל התנהגות שיש בה משום ביזוי או השפלה של כבוד האדם. העובדה שהמעשה בוצע באווירה של צחוק או הווי חברתי אינה רלוונטית ליסודות העבירה.

לפי ההנחיות, התביעה מחפשת מספר נסיבות לצורך אישום בהתעללות:

  • השפלה וביזוי של הקורבן.
  • התנהגות שנועדה להטיל מרות או הפחדה.
  • ניצול עמדת כוח/מרות של המתעלל מול נחיתות הקורבן.
  • הקורבן הוא חסר ישע.
  • הכאה הכוללת אלמנט של השפלה.
  • הכאה באמצעים שאינם רק ידיים (למשל, בעיטות).
  • הכאה בפומבי (ברשות הרבים).

ככל שיש שימוש בנשק, התעללות במספר קורבנות או על ידי מספר אנשים, והיה תיעוד של האירוע, יש בכך כדי להוות נסיבות מחמירות. כמו כן, יוגש אישום מחמיר אם מתקיימות שתיים או יותר מהנסיבות הבאות:

  • מעשים חוזרים ונשנים.
  • מניע גזעני.
  • נסיבות ייחודיות של הקורבן (גיל, נכות).
  • נוכחות אחרים בעת המעשה.
  • פגיעה משמעותית אחרת בכבוד האדם.

"הוא הסכים לזה": מלכודת ההסכמה

קו ההגנה הנפוץ ביותר של חיילים בחקירות זובור הוא הטענה לשיתוף פעולה מצד הקורבן. החשודים טוענים כי החייל הצעיר רצה לעבור את הטקס כדי להתקבל לחברה, צחק במהלך האירוע ואף ביקש זאת בעצמו. מבחינה משפטית, טיעון זה נדחה על הסף פעם אחר פעם. המשפט הצבאי קובע כי זכותו של אדם לכבוד ולשלמות הגוף אינה ניתנת לוויתור. חייל אינו יכול להסכים שיכו אותו, ישפילו אותו או יבצעו בו מעשים המסכנים את בריאותו.

יתרה מכך, מערכת המשפט מבינה את פערי הכוחות והלחץ החברתי המופעל על חייל צעיר המגיע ליחידה חדשה. ההנחה היא שהסכמתו אינה הסכמה חופשית אמיתית, אלא תוצאה של פחד מנידוי חברתי. לכן, הצגת סרטונים בהם הקורבן נראה מחייך או משתף פעולה לא תנקה אתכם מאשמה, ולעיתים אף תשמש כראיה לכך שניצלתם את מצוקתו החברתית כדי לפגוע בו.

 

סוגי המעשים המובילים לכתב אישום

רף החומרה של עבירות הזובור משתנה, אך כמעט כל המעשים הנפוצים בטקסי חניכה נמצאים כיום תחת הרדאר הפלילי. אנו נתקלים בכתבי אישום המפרטים מגוון רחב של פעולות אסורות:

  1. מכות יבשות: אגרופים, בעיטות או הצלפות, גם אם לא הותירו סימן קבוע.
  2. השפלה והכתמה: שפיכת שמן, ביצים, קמח, שאריות מזון או חומרים דביקים על החייל, או קשירתו לכיסא או לעמוד.
  3. כפייה: הכרחת החייל לשתות אלכוהול בכמויות גדולות, לשתות תערובות דוחות או לבצע מטלות פיזיות משפילות.
  4. שימוש בציוד: "שיפצור" החייל באמצעות איזולירבנד, או המנהג המסוכן של שידוך דרגות לגוף באמצעות אקדח סיכות, מעשה שנחשב לתקיפה חמורה בנסיבות מחמירות.

כל אחת מהפעולות הללו, גם כשהיא עומדת בפני עצמה, מספיקה כדי לבסס אישום בגין התעללות או התנהגות שאינה הולמת בנסיבות מחמירות.

 

אחריות המפקדים: עצימת עיניים היא שותפות לפשע

היבט קריטי נוסף בחקירות זובור הוא הרחבת מעגל הנחקרים. המערכת אינה מסתפקת בהעמדה לדין של החיילים שביצעו את המעשה בפועל. החוקרים יחפשו את המפקדים: מפקדי כיתות, סמלים ואף מפקדי מחלקות, שידעו על המנהג ושתקו.

מפקד שידע שביחידתו מתקיימים טקסי זובור ולא פעל לעצור אותם, או אפילו מפקד ש"שמע צעקות" והעדיף לא לצאת מהחדר, חשוף לאישום בגין אי מניעת פשע, התרשלות או חריגה מסמכות. המסר של הפרקליטות הוא שמפקד אינו יכול להסתתר מאחורי הטענה "לא ראיתי". חובתו הפיקודית היא לדעת מה קורה בפלוגה שלו ולמנוע אלימות, והתעלמות מכך הופכת אותו לשותף מלא לאחריות הפלילית.

 

חקירת מצ"ח בתיקי זובור: דינמיקה של לחץ קבוצתי

חקירות אלו מתאפיינות בשימוש מסיבי בדינמיקה הקבוצתית נגד החשודים. החוקרים יפרידו בין המעורבים, יבצעו תרגילי חקירה של "הפרד ומשול" וינסו לשכנע כל חייל להפליל את חבריו כדי להציל את עצמו. במקרים רבים, מצ"ח עושה שימוש בטלפונים הניידים של החיילים. תיעוד הזובור בוואטסאפ או בסרטונים שנשמרו בגלריה הוא "ראיית הזהב" של התביעה. חיילים שצילמו את האירוע "למזכרת" מספקים למעשה את ההוכחה המרשיעה ביותר נגד עצמם ונגד חבריהם. שחזור הודעות שנמחקו הוא פעולה שגרתית בחקירות אלו, וניסיון להעלים ראיות רק יוסיף אישום של שיבוש הליכי חקירה.

סוף דבר: לעצור לפני המדרון החלקלק

הגבול בין צחוק לאלימות הוא דק, ובצבא הוא מסומן בקו אדום בוהק של החוק הפלילי. טקסי זובור אינם משחקים תמימים, אלא אירועים בעלי פוטנציאל הרסני לחייו של הקורבן ולעתידם של המבצעים. אם מצאתם את עצמכם מעורבים באירוע כזה, בין אם כמשתתפים ובין אם כעדים שנחקרו, אל תסמכו על "רוח היחידה" שתגן עליכם. המערכת המשפטית פועלת בקור רוח ולפי הספר. פנו בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי אצל ברמלי משרד עורכי דין כדי להבין את מצבכם המשפטי ולגבש קו הגנה יעיל. במקרה של מעצר מיידי, ניתן לפנות אלינו דרך עמוד צור קשר לטיפול דחוף.

גילוי נאות

שימוש בבינה מלאכותית:
התוכן המוצג באתר זה נוצר בסיוע כלי בינה מלאכותית ועבר בדיקה, עריכה ואימות מקצועי על ידי עורך דין מוסמך. אנו עושים כמיטב יכולתנו לספק מידע עדכני, מדויק ומהימן.

אופי המידע והגבלת אחריות:
המידע שמופיע במאמר זה נכתב במקצועיות ומתעדכן באופן שוטף, אך הוא נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית, תחליף לשיחה משפטית אישית, או המלצה לנקיטת פעולה משפטית כלשהי.

אופי ייחודי של כל מקרה:
כל מקרה הוא ייחודי, והדין משתנה מעת לעת. דינים, תקנות ופסיקה עשויים להשתנות, ויישומם תלוי בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.

המלצה להתייעצות מקצועית:
מומלץ בחום לפנות לעורך דין מוסמך לפני קבלת החלטות משפטיות או נקיטת צעדים משפטיים כלשהם. אנו ממליצים לקבל ליווי משפטי מותאם אישית לפני כל החלטה ולקיים שיחה אישית עם עורך דין.

הסתמכות על המידע:
השימוש במידע באתר והסתמכות עליו נעשים על אחריותך בלבד. לא תקום כל טענה, תביעה או דרישה כלפי מפעילי האתר בגין שימוש במידע זה.

שאלות ותשובות

כן, בהחלט. החוק אינו מכיר בהסכמה למעשה התעללות כדבר מחייב. גם אם החייל שיתף פעולה בזמן אמת מתוך לחץ חברתי, זכותו המלאה להגיש תלונה לאחר מכן. יתרה מכך, מצ"ח יכולה לפתוח בחקירה גם ללא תלונה של הקורבן, אם המידע הגיע לידיעתה בדרך אחרת.

תלוי בחומרה כמובן. אולם ככל שמדובר באירועים חמורים, רובם המכריע של המקרים המוגדרים כהתעללות מסתיימים בעונשי מאסר בפועל. משך המאסר תלוי בחומרת המעשים, בנזק שנגרם לקורבן ובעברו של החייל. במקרים קלים יותר של "התנהגות שאינה הולמת" ללא אלימות פיזית קשה, ניתן לעיתים להסתפק במאסר על תנאי או בעבודות צבאיות.

כן. בתי הדין הצבאיים קבעו במפורש ששידוך דרגות לגוף הוא מעשה אלימות הגורם לכאב פיזי ולפציעה, ומהווה התעללות או תקיפה בנסיבות מחמירות. הטענה שמדובר ב"מסורת" אינה מהווה הגנה מפני הרשעה פלילית, והצבא פועל לעקור מנהג זה מהשורש באמצעות ענישה מחמירה.

כן. מפקדים נשפטים על אחריותם הפיקודית. אם יוכח שהמפקד ידע על הכוונה לבצע זובור, שמע את המתרחש והתעלם, או יצר אווירה שאפשרה את המעשים, הוא עלול לעמוד לדין בגין אי מניעת פשע או התרשלות. במקרים מסוימים, מפקדים נענשו בחומרה רבה אף יותר מהחיילים המבצעים.

כן. כפיית שתייה של חומרים דוחים, או כפיית שתיית אלכוהול בכמויות גדולות, נחשבת למעשה התעללות משפיל ומסכן חיים. בתי הדין רואים בכך פגיעה באוטונומיה של הגוף ובבריאות החייל. במקרים שבהם החייל הקיא או נזקק לטיפול רפואי, האישום יוחמר לגרימת חבלה של ממש.

בהחלט. מעבר לעבירת ההתעללות וההשפלה, כבילת אדם ומניעת יכולתו לנוע בחופשיות עשויה להיחשב כליאת שווא. קשירה הדוקה מדי עלולה לגרום לנמק ולנזק רפואי בלתי הפיך, והשופטים מתייחסים לכך כאל אלימות פיזית  ולא כאל משחק.

החוק בוחן את המעשה, לא רק את הכוונה. אם המעשה כלל מגע באיברים אינטימיים, חשיפתם או ביצוע תנועות בעלות אופי מיני, הפרקליטות תסווג זאת כעבירת מין (כגון מעשה מגונה). הטענה ש"זה היה בצחוק" לא תבטל את הרישום של עבריין מין שילווה אתכם באזרחות.

כן. המנהג של "מכות יום הולדת" או "מכות שחרור" הוא אחד הגורמים הנפוצים לחקירות מצ"ח. אין שום היתר בחוק להכות אדם בגלל תאריך בלוח השנה. גם אם המכות לא גרמו לנזק רפואי קבוע, עצם ההתקפה הקבוצתית על יחיד מוגדרת כתקיפה בנסיבות מחמירות או התעללות.

סיכוי גבוה שכן. הרשעה בעבירות אלימות, ובמיוחד עבירות שיש בהן התעללות או אלמנטים של עבירות מין, נחשבת כעבירה שיש עמה קלון מוסרי (Moral Turpitude). רשויות ההגירה האמריקאיות מחמירות מאוד עם מורשעים בעבירות כאלו, והדבר עלול למנוע כניסה למדינות רבות בעולם.

כמעט בוודאות. נהלי אכ"א קובעים כי חייל שהורשע בעבירה פלילית שיש עמה קלון, או ששוחרר מהצבא בגין "התנהגות רעה חמורה" (סעיף שחרור נפוץ בתיקי זובור), אינו זכאי לתעודת לוחם ולזכויות הנלוות אליה, כגון מימון לימודים אקדמיים ומענקים מיוחדים.

תלוי בחומרה כמובן. אולם ככל שמדובר באירועים חמורים, רובם המכריע של המקרים המוגדרים כהתעללות מסתיימים בעונשי מאסר בפועל. משך המאסר תלוי בחומרת המעשים, בנזק שנגרם לקורבן ובעברו של החייל. במקרים קלים יותר של "התנהגות שאינה הולמת" ללא אלימות פיזית קשה, ניתן לעיתים להסתפק במאסר על תנאי או בעבודות צבאיות.

כן. בתי הדין הצבאיים קבעו במפורש ששידוך דרגות לגוף הוא מעשה אלימות הגורם לכאב פיזי ולפציעה, ומהווה התעללות או תקיפה בנסיבות מחמירות. הטענה שמדובר ב"מסורת" אינה מהווה הגנה מפני הרשעה פלילית, והצבא פועל לעקור מנהג זה מהשורש באמצעות ענישה מחמירה.

כן. מפקדים נשפטים על אחריותם הפיקודית. אם יוכח שהמפקד ידע על הכוונה לבצע זובור, שמע את המתרחש והתעלם, או יצר אווירה שאפשרה את המעשים, הוא עלול לעמוד לדין בגין אי מניעת פשע או התרשלות. במקרים מסוימים, מפקדים נענשו בחומרה רבה אף יותר מהחיילים המבצעים.

תמונה של עורכת דין לימור ברמלי
עורכת דין לימור ברמלי

עו"ד לימור ברמלי שירתה במשך שנים רבות כתובעת בכירה בפרקליטות הצבאית, הייתה אחראית על תחום העריקים וניהלה מאות תיקים בבתי הדין הצבאיים, כולל תיקי מצ"ח רגישים, עבירות בנשק, סמים, רכוש, אונס והטרדות מיניות.

לימור ליוותה תיקים מהחקירה הסמויה ועד לניהול משפטי של הוכחות מורכבות. היא בנתה את ניסיונה מתוך המערכת – והיום מביאה אותו לייצוג חיילים שמחפשים עו"ד צבאי מקצועי, אסטרטגי ורגיש.

בוגרת תואר ראשון LL.B ותואר שני LL.M במשפטים (בהצטיינות), חברה בוועדת צבא וביטחון של לשכת עורכי הדין.

Google ג גוגל
5.0
מבוסס על243ביקורות
js_loader
פרטי התקשרות
אופיר
עו"ד אופיר ברמלי
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם עו"ד אופיר ברמלי >>