זו החלטה שלך ושל המשפחה, אבל כדאי להתייעץ לפני החקירה ולא אחריה. חקירת מצ"ח היא חקירה פלילית, והמשפט הצבאי הוא מערכת נפרדת עם כללים משלה. ייעוץ לפני החקירה הוא ההתערבות הזולה ביותר, ולעיתים גם המשפיעה ביותר. אפשר לפנות גם לסנגוריה הצבאית.

מתחילים בשיחה עם עורך דין, עוד לפני החקירה. בהכנה משחזרים ציר זמן של מה שקרה, מבינים מה החשד, ומחליטים מראש איך לענות ומתי לשתוק. בינתיים לא מוחקים שום דבר מהטלפון ולא מדברים על המקרה עם עדים.

כן. זכות השתיקה נובעת מהחיסיון מפני הפללה עצמית בסעיף 47 לפקודת הראיות, והיא עומדת גם למי שמוזמן כעד, לגבי שאלה שהתשובה עליה עלולה להפליל אותו. אבל שתיקה היא לא תמיד הבחירה הנכונה: במקרים מסוימים יש לה השלכות ראייתיות, וגרסה שנשמעת לראשונה רק במשפט עלולה להיחשב פחות אמינה. את ההחלטה מקבלים עם עורך דין, לפני החקירה. זכות השתיקה בחקירת מצ"ח

כל עוד התיק פתוח, יש במערכות הצבא אינדיקציית מצ"ח, שיכולה להגביל יציאה מהארץ ולעכב קבלת דרגה. רק הפרקליטות הצבאית יכולה לסגור את התיק, ואפשר לפעול מולה כדי לקדם את הסגירה. איך סוגרים תיק בלי כתב אישום

השחרור מצה"ל לא מבטל בהכרח חקירה או הליך שהתחילו בגלל עבירה מתקופת השירות, ובמצבים מסוימים הסמכות הצבאית ממשיכה לחול גם אחרי השחרור. גם במילואים, ההליכים יכולים להימשך באזרחות. כל מקרה נבדק לפי הנסיבות שלו.

מצ"ח (המשטרה הצבאית החוקרת) היא היחידה במשטרה הצבאית שחוקרת עבירות פליליות בצה"ל. החוקרים שלה רשאים לגבות עדויות, לחקור חשודים באזהרה, לתפוס מכשירים וחפצים ולבצע חיפושים לפי הסמכות שלהם.

חקירה יכולה להיפתח בעקבות תלונה של מפקד, של חייל אחר או של אזרח; מידע מודיעיני שאספה מצ"ח; חקירה של חייל אחר (גם באזרחות); או תפיסה בעת ביצוע עבירה על ידי שוטרי משטרת ישראל. גם בלי תלונה פורמלית או ראייה ממשית אפשר לפתוח תיק, ולפעמים מספיקה שמועה.